רשלנות רפואית היא מצב מורכב בו רופא או איש צוות רפואי אחר לא מספק את רמת הטיפול המצופה ממנו, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. רשלנות רפואית עשויה לגרום לנזקים קלים בלבד ואף למוות במקרה החמור ביותר. על מנת להוכיח רשלנות רפואית, יש להראות כי אכן התרחשה התנהגות רשלנית מצד הרופא או הצוות הרפואי, וכי התנהגות זו גרמה לפגיעה במטופל.
קיום חובת זהירות
הצעד הראשון בהוכחת רשלנות רפואית הוא להראות כי לרופא או לצוות הרפואי הייתה חובת זהירות כלפי המטופל. מערכת יחסים בין מטפל למטופל יוצרת חובת זהירות אוטומטית, כאשר מהרופא מצופה לספק טיפול ברמה מקצועית מקובלת. חובת הזהירות קיימת מרגע שהמטופל פונה לקבלת טיפול רפואי ועד לסיומו.
הפרת חובת הזהירות
לאחר שהוכח קיום חובת הזהירות, יש להראות כי הרופא או הצוות הרפואי הפרו אותה. הפרת חובת הזהירות מתרחשת כאשר הטיפול שניתן למטופל נופל מתחת לסטנדרט המקובל בקרב רופאים מיומנים ומנוסים בתחום. ניתן להוכיח זאת על ידי חוות דעת מומחים רפואיים שיעידו כי הטיפול לא עמד בסטנדרטים המצופים.
דוגמאות להתנהגות שיכולה להיחשב כהפרת חובת הזהירות כוללות טעויות באבחנה, מתן תרופות לא מתאימות, ביצוע ניתוח רשלני, אי ביצוע בדיקות נחוצות, או אי מתן מעקב והנחיות מתאימות לאחר הטיפול.
נזק שנגרם כתוצאה מההפרה
על מנת לתבוע בגין רשלנות רפואית, לא מספיק להוכיח כי הייתה הפרה של חובת הזהירות, אלא יש להראות גם כי המטופל סבל מנזק כתוצאה מההפרה. נזק יכול להיות פיזי, כגון החמרה במצב רפואי, כאב וסבל מיותרים, או אובדן הזדמנויות לריפוי. נזק יכול להיות גם נפשי, כגון מצוקה רגשית או עוגמת נפש. בנוסף, ייתכן נזק כלכלי הנובע מעלויות טיפול נוספות, אובדן ימי עבודה ופגיעה בכושר ההשתכרות.
קשר סיבתי בין ההפרה לנזק
ההיבט האחרון והמאתגר ביותר בהוכחת רשלנות רפואית, הוא הצורך להראות קשר סיבתי ברור בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם למטופל. יש להוכיח כי לולא ההתנהגות הרשלנית, הנזק לא היה מתרחש, או לפחות היה פחות חמור. הקושי נובע מכך שלעתים המצב הרפואי של המטופל מורכב, וקשה לקבוע בוודאות מה גרם לנזק.
על מנת להתגבר על קושי זה, ניתן להיעזר בחוות דעת מומחים שיסבירו את ההשלכות של ההתנהגות הרשלנית ויצביעו על הקשר בינה לבין הנזק. בנוסף, במקרים מסוימים ניתן להסתמך על "דוקטרינת הנזק הראייתי", לפיה כאשר קשה להוכיח קשר סיבתי מובהק, די בכך שהתובע יראה כי הרשלנות הרפואית הייתה גורם משמעותי שתרם לנזק, גם אם לא הגורם היחיד.
רשלנות רפואית באבחון סרטן
אחד מהתחומים הקריטיים שבהם רשלנות רפואית יכולה להיות הרת אסון הוא אבחון מחלת הסרטן. אבחון מוקדם ומדויק של סרטן הוא קריטי לסיכויי ההחלמה והישרדות של המטופל. רשלנות רפואית באבחון סרטן יכולה להתבטא בכמה צורות: אי זיהוי של סימנים מחשידים וכתוצאה מכך אי הפניה לבדיקות מתאימות, טעות בפענוח תוצאות בדיקות כגון ממוגרפיה, סריקות CT או ביופסיות, או אי מתן ההמלצות המתאימות לטיפול ומעקב על סמך הממצאים, מה שעלול להפחית משמעותית את סיכויי ההחלמה של המטופל ואף להוביל למותו. במקרים של רשלנות באבחון סרטן, הנזק הפוטנציאלי הוא עצום, ולכן גם האחריות המוטלת על הרופאים כבדה במיוחד.
לסיכום
הוכחת רשלנות רפואית דורשת הצגת ארבעה יסודות מרכזיים: קיום חובת זהירות של המטפל כלפי המטופל, הפרה של חובה זו בדמות טיפול שאינו עומד בסטנדרטים מקובלים, נזק ממשי שנגרם למטופל, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. הקושי העיקרי הוא בהוכחת הקשר הסיבתי, אך באמצעות חוות דעת מומחים והיעזרות בדוקטרינות משפטיות ניתן להתגבר עליו.
