אבחון מדויק של מחלת הסרטן הוא הבסיס להתחלת טיפול נכון וממוקד שיכול להציל חיים. כאשר מערכת הבריאות כושלת בזיהוי המחלה בזמן או מעניקה אבחנה שגויה – התוצאה עלולה להיות הרסנית: החמרת המחלה, החמצת חלון טיפולי קריטי, ולעיתים אף קיצור משמעותי של תוחלת החיים. מצבים אלו אינם רק טרגיים מבחינה רפואית – הם גם עשויים להיחשב לרשלנות רפואית, ובפרט רשלנות באבחון סרטן.
מאמר זה מציג בצורה בהירה את המקרים בהם ניתן לשקול תביעה משפטית בעקבות אבחון שגוי לסרטן, את התנאים להוכחת הרשלנות, את הזכויות המשפטיות של הנפגעים, ואת האפשרויות לקבלת פיצוי.
מתי אבחון שגוי נחשב לרשלנות רפואית?
מערכת הבריאות אינה חסינה מטעויות, אך לא כל טעות מהווה עילה לתביעה. על מנת שאבחון שגוי ייחשב לרשלנות רפואית, יש להוכיח כי הגורם הרפואי סטה מסטנדרט ההתנהלות הסביר שהיה מצופה ממנו במצב דומה. כלומר, יש לבחון האם רופא סביר, באותן נסיבות, היה מסוגל לזהות את המחלה בשלב מוקדם יותר.
במילים אחרות, לא די בהוכחת קיומה של טעות – יש להוכיח התרשלות. זה יכול לבוא לידי ביטוי באי הפניה לבדיקות מתאימות, פירוש שגוי של תוצאות בדיקות, התעלמות מתסמינים מובהקים או חוסר מעקב רפואי.
דוגמאות נפוצות לאבחון שגוי בסרטן
קיימים סוגי סרטן שבהם אבחון מוקדם קריטי במיוחד – לדוגמה:
- סרטן שד – החמצת גוש בממוגרפיה או התעלמות מתלונות המטופלת.
- סרטן מעי גס – חוסר הפנייה לקולונוסקופיה למרות סימפטומים של דימום או שינויים בהרגלי יציאה.
- סרטן עור (מלנומה) – אבחנה שגויה של נגע עור כסוג שפיר ללא ביופסיה.
- סרטן ריאות – דחייה בביצוע CT למרות שיעול מתמשך ודימומים.
כאשר הטיפול מתעכב בגלל אבחון שגוי, המשמעות הרפואית והנפשית עבור החולה ומשפחתו עצומה – ולעיתים בלתי הפיכה.
ההשלכות של אבחון מאוחר או שגוי
אבחון מאוחר של סרטן אינו רק שאלה רפואית – הוא בעל השלכות נרחבות על איכות החיים, תוחלת החיים והנטל הכלכלי של המטופל ובני משפחתו. עם גילוי מאוחר, המחלה לעיתים מתפשטת לאיברים נוספים, מה שמצריך טיפולים אגרסיביים, ניתוחים מורכבים, אשפוזים תכופים והוצאות כבדות.
מעבר לכך, ישנו היבט רגשי ופסיכולוגי – תחושת אובדן האמון במערכת, תסכול על הזמן האבוד, והצורך בהתמודדות נפשית עם האפשרות שאפשר היה למנוע את המצב.
בשל כך, המחוקק והפסיקה מכירים בזכותו של אדם שנפגע מרשלנות באבחון סרטן לקבל פיצוי, ככל שיוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.
מהם התנאים להוכחת רשלנות באבחון סרטן?
תביעה בעילת רשלנות רפואית מבוססת על שלושה יסודות משפטיים:
- חובת זהירות – יש להראות כי הייתה לרופא או למוסד הרפואי חובת זהירות כלפי המטופל.
- הפרת חובה – יש להוכיח כי ננקטה פעולה רשלנית, או שנמנעה פעולה מתבקשת.
- נזק שנגרם כתוצאה ישירה מההפרה – יש לבסס קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, הרפואי או הנפשי.
חשוב להבין כי בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, תוך הסתמכות על חוות דעת של מומחים רפואיים, השוואת הפעולות שננקטו לסטנדרטים מקצועיים, ובחינת הסבירות שניתן היה למנוע את הנזק.
כיצד מתחילים בתהליך התביעה?
השלב הראשון הוא התייעצות עם עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית. חשוב מאוד לבחור עורך דין שמכיר לעומק את התחום הספציפי של אבחון סרטן – תחום שמצריך הבנה רחבה גם ברפואה וגם במשפט.
לאחר מכן, יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים – תיק רפואי, תוצאות בדיקות, סיכומי אשפוז, פניות לקופות חולים וכדומה. עורך הדין יפנה למומחה רפואי אשר ינתח את המסמכים וייתן חוות דעת מקצועית באשר לאפשרות שאכן בוצעה רשלנות.
בהתאם לכך, אם מתגבשת עילה חזקה – תוגש תביעה לבית המשפט. חשוב לדעת כי ברוב המקרים לא מדובר בהליך קצר, ולעיתים נדרש ליווי ממושך של עורך הדין עד לסיום התביעה – אך כאשר היא מצליחה, הפיצוי יכול להיות משמעותי מאוד.
מהו גובה הפיצוי שניתן לקבל?
גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה, ותלוי במספר גורמים עיקריים:
- מידת הנזק הגופני שנגרם למטופל.
- משך הזמן שבו נמנע טיפול מתאים.
- אובדן כושר השתכרות והכנסות עתידיות.
- כאב וסבל – גם פיזי וגם נפשי.
- הוצאות רפואיות נלוות (תרופות, טיפולים, נסיעות).
- נזק לאורח החיים ולתא המשפחתי.
במקרים חמורים במיוחד, בהם רשלנות גרמה להחמרת מצב בלתי הפיך או למוות, הפיצויים יכולים להגיע לסכומים של מאות אלפי ואף מיליוני שקלים.
האם בני משפחה יכולים לתבוע?
במקרים בהם האבחון השגוי הוביל לפטירה של המטופל, גם בני משפחתו הקרובים עשויים להיות זכאים להגיש תביעה בגין אובדן תמיכה כלכלית, עוגמת נפש, הוצאות קבורה ועוד. החוק בישראל מכיר בזכותם של יורשים או בני משפחה מדרגה ראשונה להגיש תביעה גם לאחר מותו של המטופל, בכפוף להוכחת הרשלנות והנזק.
התיישנות – אל תחכו יותר מדי
חשוב לדעת כי תביעות רשלנות רפואית כפופות למגבלות זמן. ברוב המקרים, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד היווצרות הנזק. עם זאת, לעיתים ההתיישנות מתחילה ממועד גילוי הנזק – כלומר, מהרגע שבו המטופל הבין או היה צריך להבין כי נגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות רפואית.
כאשר מדובר בקטינים – תקופת ההתיישנות תחל מגיל 18. עם זאת, מומלץ לא לדחות את הטיפול המשפטי, מאחר ואיסוף ראיות לאחר שנים רבות הופך למורכב הרבה יותר.
סיכום – אל תוותרו על הזכויות שלכם
אבחון שגוי של סרטן אינו גזירת גורל. במקרים רבים, מדובר בטעות שניתן היה למנוע – והמשמעות היא קיומה של עילה לתביעה משפטית. אם אתם או בני משפחתכם נפגעתם כתוצאה מכך, חשוב לבדוק את האפשרות להגיש תביעה ולקבל פיצוי הולם.
מערכת הבריאות מחויבת לנהוג בזהירות מירבית ולפעול לפי הסטנדרטים המקצועיים המקובלים. כאשר היא חורגת מכך, יש מקום לעמידה איתנה על זכויות המטופלים – בין אם באמצעות ליווי משפטי, פנייה לבתי המשפט או קבלת חוות דעת רפואית תומכת.
פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי יכולה לעשות את ההבדל – בין תחושת תסכול לא ממומשת, לבין צדק רפואי-משפטי שמוגש בפועל.
