אחת ההטבות שאזרחים שמוגבלים בניידותם מקבלים היא גמלת ניידות. המטרה היא לעזור לבוגרים וילדים להצליח להשתלב בקהילה ובחיי היומיום. גובה הגמלה נקבע על פי תנאים שונים והוא מותאם לכל מקרה. במאמר זה נפרט לכם על הקריטריונים השונים שיעזרו לקבוע את זכאותכם לגמלת ניידות.
אז מהי גמלת ניידות?
גמלת ניידות ניתנת לכל אדם שאינו מסוגל להתנייד בצורה עצמאית כתוצאה מליקוי פיזי בגפיו, וזאת כל עוד הוא עומד במספר קריטריונים. הקצבה ניתנת לבעלי רכב וכאלה שאין להם רכב ברשותם, לילדים ולמבוגרים. הגמלה ניתנת כסכום חודשי קבוע, שהמטרה שלו היא לעזור בתשלומי הוצאות על נסיעות.
ליקויים גופניים
כדי להיות זכאים לגמלת ניידות, צריך ליפול תחת אחת מהקטגוריות הפיזיות שמשרד הבריאות פירט. קריטריון ראשון הוא שיתוק בגפיים. בין אם זה שיתוק מלא או שיתוק חלקי בדרגה בינונית- אם זה פוגע בכושר ההתניידות ניתן לקבל זכאות לגמלה. קטיעת גפיים, קשיונות ונקיעות פתולוגיות גם כן נכללות.
קיצור גפה, מפרקים עם תנועה מוגבלת או מפרקים שהוחלפו הם גם כן עילה לזכאות דרגות ניידות רכב, וקיים פירוט מדויק למגבלות וכמה הן מזכות. בין הליקויים הנוספים יש גם אי ספיקה היקפית בעורקי הגפיים התחתונות, מומים מלידה, הפרעות במערכת הלימפה וקומה נמוכה שמגבילה את התנועה.
תושבי ישראל
כדי לקבל את ההטבה הפונה חייב להיות תושב ישראל שמתגורר בארץ. לעיתים, תחת תנאים מסויימים, ייתכן שניתן יהיה להמשיך זכאות קיימת למי ששוהה בחו"ל לפרק זמן מסויים, אך זה ייבחן באופן נקודתי ולא כמצב ראשוני התחלתי.
גיל
קריטריון נוסף הוא הגיל של מקבל ההטבות. הגילאים שזכאים לגמלת ניידות הוא מי שגילו הוא בין 3 שנים ועד ל-67 שנים. אך יש שני מקרים בהם ניתן יהיה לתת גמלת ניידות למי שאינו בגיל זה. מקרה אחד הוא כאשר יש שני אחים או אפילו יותר שמתגוררים יחדיו באותו הבית, שלכל אחד מהם יש 80 אחוז מוגבלות או יותר (כפי שנקבעה על ידי ועדה רפואית).
במקרה כזה הקצבה תינתן גם אם לא כולם הם בני 3 ומעלה. מקרה שני הוא הארכת הזכאות לאחר גיל הפרישה של מי שזכאי לגמלת ניידות. יהיו מקרים מסויימים בהם ניתן יהיה להאריך את הזכאות גם לאחר גיל 67.
קביעת אחוזי מוגבלות
כדי לקבל אחוזי מוגבלות יש לעבור ועדה רפואית של משרד הבריאות שבוחנת את המקרה, את הפרוטוקול הרפואי ושאר מסמכים ונתונים כדי להגדיר את אחוזי המוגבלות של האדם. בעקבות הועדה, גמלת ניידות תוענק רק במספר מקרים. מקרה ראשון הוא מי שנקבעו עבורו 40 אחוז מוגבלות בניידות ומעלה, ויש לו רישיון נהיגה תקף.
מקרה שני הוא כאשר האדם אינו בעל רישיון והוא בעל 60 אחוזי מוגבלות לפחות, ויש לו מלווה מורשה נהיגה שאחראי על ההסעה וההתניידות שלהם.
