על פי האמנה לזכויות הילד שנחתמה בשנת 89', המדינה מחויבת להגנה על ילדים קטינים ולשמור על זכויותיהם, על בטחונם ועל רווחתם. החוק בישראל רואה לחומרה ביטויים של אלימות כלפי קטינים ובאמצעות ענישה הרתעתית, מערכת המשפט שואפת להטמיע בחברה יחס מכבד והוגן כלפי קטינים וחסרי ישע.
לכן בדין הפלילי קבועים עונשי מאסר כבדים בצידה של עבירת תקיפת קטין. במאמר זה נדון במאפיינים של עבירות תקיפת קטין ובמדרג הענישה בצידן של עבירות מסוג זה.
כיצד מתייחס החוק בישראל לתקיפת קטין
עבירת תקיפת קטין היא בין העבירות הפליליות היותר מטרידות ומצדיקות ענישה לחומרה. כך סבר גם המחוקק בישראל, ועל כן מוקדש בחוק העונשין הישראלי נתח מיוחד לטיפול בעבירות מסוג זה. העונשים הכבדים הקבועים בחוק בצידה של עבירת תקיפת תקין על תצורותיה השונות, מבטאים גם הם את תפיסת העולם לפיה יש לשמור על זכויותיו של הילד ושלומו.
כך גם התייחסותם של גופי האכיפה, המשפט והרווחה בארץ, החותרים ללא לאות למנוע תקיפת קטינים ולהעמיד את הנאשמים בעבירות אלו לדין.
על עבירת תקיפת קטין ומאפייניה
בחוק ההגנה על קטינים וחסרי ישע בישראל, מוגדרים בפרוטרוט מאפייניה של עבירת תקיפת קטין. עבירת תקיפת קטין עניינה פגיעה פיסית שגורמת נזקים או חבלות לגוף הילד. בביטוי 'נזקים' או 'חבלות', מתכוון המחוקק לנזקים גופניים ופגיעות נפשיות כאחד – ככל ואלו נגרמו לילד/ה בעקבות התנהגות אלימה או פוגענית של אדם אחר.
אלימות זו יכולה לבוא לכלל ביטוי כאלימות פיסית כמו החזקת סכין, מילולית, טיפולית, כספית או בכל צורה אחרת. הקטין, מבחינת החוק במדינת ישראל, הוא כל ילד או נער שעוד לא הגיעו לגיל 18.
מה בין עבירת תקיפת קטין לבין האמנה לזכויות הילד?
בשנת 1989 מדינת ישראל חתמה במסגרת עצרת האו"ם על האמנה הבין לאומית לזכויות הילד. אמנה זו באה לעגן בחוק את עקרונות היסוד המתווים את אופן ההתייחסות הראויה לילדים קטינים ואת ההגנה על טובתם וזכויותיהם המחייבת כל מדינה החתומה על האמנה הנ"ל.
במסגרת אמנה זו שאותה אימץ האו"ם, מתחייבות כל המדינות החתומות, להכיר בזכויותיהם הבסיסיות של קטינים ולממש שורה ארוכה של התחייבויות כלפי ילדים קטינים, כפי שמצויין באמנה. בין ההתחייבויות שהמדינה נוטלת על עצמה במסגרת זו, מצוינת גם חובת השמירה על ילדים מפני עבירות תקיפת קטין ממגוון סוגים ובכללן התעללות, עינויים, פגיעה מינית, ועוד.
תקיפת קטין – כשהתוקף "חכם על חלשים"
תקיפת קטינים וחסרי ישע היא תקיפה של אנשים שיכולתם להתגונן מפני הפגיעה בהם או להתלונן עליה, היא מטבע הדברים, פחותה. במקרים של תקיפת ילדים וחסרי ישע, לצד התוקף יש יתרון פיסי ו / או מנטלי על פני הצד המותקף.
הדבר נכון אף יותר במקרים שבהם תקיפת קטין מתבצעת על ידי אחראי – שהוא קרוב משפחה, הורה או אופוטרופוס, האמונים על השמירה על אותו אדם. למרבה הצער, לא אחת קטין שנמצא בהשגחתו של מבוגר שתוקף אותו דרך קבע, נוטה לחשוב כי הפגיעה שנגרמה לו על ידי קרוביו היא חלק מן השגרה התקינה.
מידרג הענישה בצידן של עבירות תקיפת קטין
בחוק להגנה על קטינים וחסרי ישע, מוגדרים גם העונשים בצידן של עבירות תקיפת קטין בישראל. העונש על תקיפת קטין נע בין 5 ל – 9 שנות מאסר, בהתאם לסוג התקיפה שבוצעה ונסיבותיה, כדלקמן:
- תקיפת קטין הגורמת חבלה – עונש של עד 5 שנות מאסר.
- תקיפת קטין הגורמת חבלה חמורה – עונש של עד 7 שנות מאסר.
- תקיפת קטין הגורמת חבלה חמורה שבוצעה על ידי קרוב משפחה – עונש של עד 9 שנות מאסר.
מן הראוי לציין בהקשר זה, כי במושגים 'תקיפה' ו'חבלה הכוונה איננה למקרים של אלימות פיזית בלבד, אלא גם לאלימות מילולית ורגשית שמובילה לפגיעות נפשיות, גם אם אלו אינן מתבטאות כחבלה בעלת סממנים חיצוניים. יתר על כן, אם עסקינן בתקיפת קטין המתבצעת לאורך זמן ובצורה חזרתית, גם לכך תהיה השפעה על חומרת העונש שיוטל על הנאשם ככל שיורשע בעבירת תקיפת קטין המיוחסת לו.
הידעתם? תקיפת קטין היא עבירה פלילית שחובה על כל אזרח לדווח עליה
מלבד האקט של תקיפת קטין כשלעצמו, חלק מהצעדים שנקט המחוקק בישראל כדי לצמצם את מקרי התקיפה בקטינים, כוללים נקיטת סנקציות פליליות כנגד אזרחים שנחשפו לאירוע של תקיפת קטין ולא דאגו לדווח על כך. על פי החוק בישראל, כל אזרח שנחשף למקרה תקיפה, נדרש לדווח על כך לרשויות הרווחה (קרי, עובדת סוציאלית) או למשטרת ישראל. העונש בגין אי דיווח על תקיפת קטין הוא עד 6 חודשי מאסר.
כיצד נדרשות רשויות החוק לפעול כשמתקבל דיווח על תקיפת קטין
מרגע שמתקבל דיווח על תקיפת קטין, הגורם שקיבל את הדיווח הנ"ל נדרש לנקוט בפעולה כדי לעצור את תקיפת הקטין. עצירת מעשי התקיפה מתבעצת על ידי מעצר של התוקף או כליאתו, או על ידי העברה של הקטין המותקף למשפחת אומנה כדי להרחיקו ממוקד הסכנה.
תקיפת קטין – מתי ראוי לפנות לעורך דין?
למרות חומרתן העצומה של עבירות תקיפת קטין, מן הראוי לסייג ולומר שלא כל אדם הנוהג באופן תקיף בילדו הוא בהכרח דוגמא להורה שחוטא בתקיפת קטין ולא כל ילד שבוכה בעקבות אינטראקציה עם הוריו, הוא קטין שהותקף. לפיכך, מערכת המשפט נזהרת שלא "לשפוך את המים עם התינוק" ולכן מקפידה לבחון כל מקרה לגופו.
זאת מתוך הבנה שלעתים נסיבות התיק שהגיע לפתחה הן מורכבות ולא בהכרח משקפות את הלך הדברים בשגרה. כשמדובר במקרים מסוג זה, סיוע מעורך דין פלילי שמתמחה בתיקי עבירות תקיפת קטין, יכול לעזור להורים שנקלעו להליכים פליליים להציג את גרסתם בצורה שתשרת את האינטרס של כל בני המשפחה.
